הסל נ' לעמי 2000 (96) בע"מ

פסק דין

1.בפני ערעורו של המערער, שהינו אחד הנתבעים בתובענה שהוגשה ע"י המשיבות, על החלטתו מיום 8.11.09, של כב' הרשם מר משה כהן לפיה נדחתה בקשתו של המערער לבטל את העיקול ברישום שהוטל על זכויותיו בדירת מגורים.

בעיקרי הטיעון שהגיש המערער הוא חוזר ומסכם את טענותיו שבהודעת הערעור וטוען כי המשיבות לא הוכיחו עילת תביעה כנגדו וכן לא הוכח יסוד ההכבדה ולחילופין עלה בידו להטיל ספק בעילת התובענה.

ב"כ המשיבות הגיש עיקרי טיעון וסיכום טענות מפורט תוך התייחסות להחלטה נשוא הערעור ומתן תשובות לטענות המערער, ועותר לדחיית הערעור והשארת העיקול הזמני על כנו.

שני הצדדים מפנים בכתבי טענותיהם להוראות התקנות הרלוונטיות ולפסיקה בעניין שבמחלוקת.

ראוי לציין כי, בניגוד לנטען בערעור, החלטתו של הרשם הנכבד מפורטת ומנומקת ונתנה לאחר ששמע חקירות של המצהירים מטעמם של הצדדים.

2.בהתייחס לעילת התביעה הלכאורית, כדרישת תקנה 362 (א), קבע הרשם הנכבד כי שוכנע בקיומה על בסיס הראיות שהובאו בפניו שדי בהן בשלב זה כדי להוכיח לכאורה קיומה של עילת תביעה כנגד המערער.

עוד קבע הרשם הנכבד כי בסעיפים אליהם הפנה המערער אין כדי לטעת ספק בצדקת התביעה, ואף ציין כי בקשתו של המערער למחוק כנגדו את התובענה על הסף נדחתה במסגרת ערעור בביהמ"ש המחוזי בת"א והמערער נותר במעמד של אחד הנתבעים בתובענה.

כמובן שהקביעות לגבי קיומה של עילת תובענה לכאורית הינה לצורך ההליך של הסעד הזמני ואין לה כל השלכה לתיק העיקרי עת ידון לגופו.

עיינתי במסמכים ושקלתי את הטענות ולא מצאתי שיש לשנות מהחלטתו של הרשם לעניין עילת התביעה. אף אני בדיעה כי המשיבות הרימו הנטל להראות כי עומדת להן כנגד הנתבע עילת תביעה ברמה לכאורית והמערער כשל להטיל ספק בכך.

3.הרשם הנכבד קבע כי הציגו המשיבות ראיות מהימנות לכאורה לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסה"ד אם וכאשר יינתן, כפי דרישת תקנה 374 (ב) לתקנות.

נימוקיו של הרשם הנכבד הינו סכום התביעה הגדול, הטענה בדבר הונאה והצגת מצגי שווא והעדר יכולת כלכלית של המערער.

עפ"י הפסיקה יש לצקת תוכן ביסוד ההכבדה עפ"י נסיבות המקרה לגופו ואין צורך כי הנתבע מבצע בפועל ולמעשה פעולות של הברחת רכוש כדי לקבוע כי הוכח יסוד ההכבדה.

לא מצאתי כי עלה בידי המערער לסתור או לקעקע את יסוד ההכבדה שהוכח באופן לכאורי ע"י המשיבות.

4.באשר לאיזון האינטרסים מאזן הנוחות שאלת המידתיות של ההליך, אין ספק כי נוטה לטובת המשיבות שכן מדובר בסעד הפחות חמור, המינימאלי, של עקול ברישום שתמיד ניתן להמרה ולשינוי.

הנזק שעלול להיגרם למשיבות אם לא יוטל העיקול כבד מאשר הנזק שיגרם למבקש רק משום רישומו של העיקול בלשכת רישום המקרקעין.

5.בעובדה כי הוסר העיקול מרכושו של נתבע אחר בשל כיסוי ביטוחי אין בה כדי להוות עילה להסרת העיקול גם מרכושו של המערער הנעדר כיסוי ביטוחי.

לא בהכרח יחויבו שני הנתבעים וייתכן שהתביעה כנגד הנתבע המבוטח תדחה ואזי עלולות המשיבות למצוא עצמן ללא יכולת גבייה והמצב של הכבדה בבואן להיפרע מהמערער, אם יבוטל העיקול כנגדו.

לא מצאתי ממש בטענות המערער בקשר לערבויות שקבע הרשם לצורך הטלת העיקול הזמני.

המערער לא מציין מהו הנזק שעלול להיגרם לו בשל השארת העיקול על כנו, אשר לא יהיה די בערבויות כדי לשפותו ולכן גם טענות אלו דינן להדחות.